Day 5

ראשון ה-9.6.13

בבוקר אנו ממשיכים בהעמדת הלוחות. מזג האויר מאיר פנים. אנו מקווים שהיום ימשיך כך ונוכל לסיים את כל הצבת הפנלים.

Rain drops enriching the panels

    תוך כדי עבודה אנו זוכים לביקור מפתיע של Magalie , המתרשמת מהמיצב ושמחה על ההתקדמות. בהתחשב בעובדה שאני האחרונה שהגעתי להקים את המיצב, נראה לי ש- Magalie, הייתה מודאגת שלא אעמוד בלוחות הזמנים, נשמה לרווחה לראות את המיצב מתקדם.

Magalie  מודיעה על מפגש עם עיתונאים למחרת ב-14:00.  
הרעיון להציג בפני העיתונאים עבודה בהתהוות ולהסביר את הרעיונות והתהליך.

·       

השמיים מתחילים להתקדר, באופק ערפל כבד. בינתיים רק טפטופים קלים. הגשם מגיע אלינו.  
האדמה סופחת מים ואנו מתבוססים בבוץ. 

    שתי יחידות מתוך החמש הסתיימו. נותרו עוד שלוש יחידות, שהן גם עמוסות יותר עם פנלים גבוהים. בצד ניתן לראות את החבילות המצפות לנו בהמשך.

The third unit ended

בתמונה מעל ניתן לראות את היחידה השלישית שהסתיימה לפני הצמדתה לשתי היחידות האחוריות שהסתיימו.
משקל היחידה אינו מבוטל. מזל שמיכאל חזק ובכושר ומצליח במשימה. לבדו!

גילוי משמח היה שהחרקים ממש אוהבים את המיצב. מינים שונים של חרקים מצאו את המיצב כבית גידול טבעי חדש. הצבע האדום, טיפות המים והחמימות הפכה את המיצב לבית גידול חדש בשטח. אני שמחה על שהסביבה הטבעית קיבלה את המיצב.

New habitat for flies and insects

הפרות מלוות את התהליך בסקרנות מרובה ומתבוננות בהתקדמות.

Panels & cows

Work Space

     הטפטוף מתחזק והופך לגשם. תכנית העבודה שהייתה פרוסה מתחילה להתמלא מים. אני מאלתרת "ניילון" משאריות האריזה. קשה לקרוא דרך הניילון, הדיו מתחיל להתפשט והנייר להתפורר.

plans with "water marks"

close up

מחסור הספסרים מהצינורות השקופים 
    מסתמנת בעיה לא צפויה. בין הפנלים שי ספסרים המקבעים את המרווח בין הפנלים. הספק מכר לי צינורות  באורך 33 מ'. לפי התכנית אורך מוטות הפלדה הכולל הוא 33 מ'. אם מורידים את האורך הכולל של הפנלים צריך כ- 23 מ' אורך של ספסרים. בפועל כנראה שנמכר לי פחות ואין לנו מספקי ספסרים לסיים את המיצב. יום ראשון. הכל סגור. מחר צריך לסיים את המיצב. אנו מחפשים אילתורים. שלב א' היה לחתוך את הספסרים באלכסון כך שנרוויח כמות גדולה יותר של ספסרים. שלב ב' היה להסיר מחלק מהמוטות הקיצוניים התחתונים את הספסרים ולהסתמך רק על הספסרים העליונים. פעולות אלו אינן מספקות את הכמות הרצויה. העבודה נעצרת. פאשלה גדולה ותסכול גדול.

The forth unit ended

כיסוי בסיס המיצב

     עבודת החפירה נעשתה בקלילות ממוכנת. הכף הענקית של השופל הזיזה בקלילות את האדמה והערימה ערימה רצינית לצד המיצב. העבודה העצומה בהחזרת הקרקע לא חלחלה למוחי בשלבים מוקדמים. מיכאל, לעומת זאת, היה עירני בנושא זה והבין את הכוח הפיזי הנדרש לעבודות אלו. אני ממשיכה בעבודת הרכבת הפנלים ומיכאל עם את החפירה. הערימה עדיין גבוהה ומאיימת.

     השקיעה בבוץ

    הגשם מתחזק, ומכה חזק. השעה 8:00 בערב. מיכאל לא מפסיק לעבוד מתוך דאגה ללוחות הזמנים ומתעלם לחלוטין מהגשם. הוא טוען שזה בכלל לא גשם למרות שאנו ספוגים במים.

     בשלב מסוים אני משכנעת את מיכאל שחייבים להתקפל. הקרקע ספוגה לחלוטין במים. השביל חלק למדי והאוטו מחליק חופשי. אנחנו לבד באתר ולא מצליחים להתקדם במעלה השביל. כל ניסיון נוסף משבש את הקרקע באופן בלתי הפיך. לאתר יש עוד דרך נוספת שעדיין לא התמלאה בוץ. מספר סיבובים במקום ואני מנסה להתקדם במעלה העלייה השנייה. האוטו מתחפר שוב וסימני ההתחפרות נראים בכל מקום. אני מתקשרת ל-  Magalie בתקווה שאולי הוא תוכל לחבר אותי לשירותי גרר. אחרי מספר ברורים היא חוזרת אלי בצער ואומרת שביום ראשון בשעת ערב זו אין מצב שמישהו יוכל לחלץ אותנו עם הרכב. אני מחליטה שאנו נוטשים את הרכב ואת הבעיה נפתור מחר בבוקר.   נותר לנו ללכת כ- 6 ק"מ בגשם אחרי יום העבודה. מיכאל מפציר שאנסה לתת עוד צ'אנס. הדרך החדשה שניסינו לעלות דרכה לכביש, אינה דרך בהגדרה בכלל אלא מרווח צמחיה בין העצים. מרווח זה התגלה כפתרון לשידרוג מצבנו.  נסעתי קדימה באלכסון במעלה הדרך וברוורס אך באלכסון המשפר את נקודת המוצא. כך אחרי תמרונים הולך וחזור הצלחתי להגיע לכביש. ב- 10:00 הגענו חזרה לדירה מותשים אך מרוצים מהחילוץ העצמי. התמונה רחוקה מהמחשת הדרמה, אך אולי נותנת רמז להתרחשות.

Some hints in the soil for our long way out of the site

More signs

Slope looks green and innocent